על מה ולמה? | כתבו לנו | הרצאות

שרון גריינר

לא בדיוק אבל בערך

04.11.10 | 7 תגובות | תגים: , ,

ערב יום שישי, מותש משבוע עמוס בישיבות ודיונים, וישיבה אינסופית מול המחשב. ערב גדוש אלכוהול באיזה מועדון חשוך זה בדיוק מה שרופא טוב היה ממליץ. כמה צ'ייסרים והעולם נראה הרבה יותר ורוד. והנה פתאום יש הזדמנות. בפינה של הבר יושבת הבחורה של חייך. יושבת לבד, כמו מחכה רק לך. תמיד ידעת לחשוב מחוץ לקופסא, אז אתה ניגש מבלי להסס. שלום שלום, קצת אלכוהול, קצת שרים ביחד בהרמוניה של זיופים, ופתאום אתם קרובים כמו חברי ילדות. למדתם להכיר אחד את השנייה ממש לעומק. גיליתם ששניכם רוקדים ממש מצחיק, ששניכם משתוללים כשה DJ מעלה את הקצב למוזיקה אלקטרונית ושבאורח פלא שניכם אוהבים לשתות אותו דבר.

בסוף הערב החלפתם מספרי טלפון וקבעתם לדבר בהמשך השבוע. כמה שיחות טלפון, כמה הודעות טקסט וקצת צ'אט בפייסבוק וזה מרגיש כבר הרבה יותר ענייני ורציני, אז בשישי מגיע ה money time… ביום המיוחל אתה מגיע לבר בזמן. השעה 22:05 וקבעתם בעשר. "לא נורא" אתה מתעודד, "איחור אופנתי זה חלק מהניסיון שלה להוביל בנקודות".

היא מגיעה, נושקת לך על הלחי ומתיישבת לידך. "מוזר", אתה אומר לעצמך, "היא הייתה קצת יותר יפה, לא?"

השיחה מקרטעת. "מוזר", אתה לוחש לעצמך, "היא הייתה קצת יותר שנונה, לא?"

ואתה מנסה לשווא לשבור את הקרח בהומור המשובח שלך. "מוזר", אתה ממלמל לעצמך, "היה לה חוש הומור, לא?"

קצת קשה לך לשים את האצבע על שורש הבעיה. היא בערך מה שזכרת. בערך אבל לא בדיוק.

מסתבר שבסין הרחוקה הדברים לא כל כך שונים. אם תקראו את הקטע מההתחלה ותחליפו את הבחורה ביצרן/ספק/שותף חדש שמצאתם בסין, את האלכוהול בנסיון הנואש להתאים את המציאות שבשטח להבטחות הגדולות, תבינו שנתקלתם בתופעה הזאת לא פעם.

ימים על ימים של גישושים, פגישות, חוזים, תכנון, בדיקה, מסמכים, אישורים, ומה לא. הזוגיות שלכם פורחת לאורך הפרוייקט, ואז מגיע רגע האמת – רגע אחד מתוק של ייצור המשלוח הראשון. והייצור נדחה במספר ימים. כנראה שאיחור אופנתי חזר לאופנה. ואז גילית שחלקי הפלסטיק שהיו אמורים להיות בצבע כתום אפרסק הגיעו בצבע כתום תפוז, רכיבים אלקטרונים שונו בלי אישורך לתחליפים סינים, והאריזה יצאה קצת דהויה. לך תסביר לאנשי העיצוב שלך את הכתום תפוז… אתה מופתע, זה לא כמו הדוגמאות שאישרת. היצרן הסיני, אגב, לא מראה סימני התרגשות: "זה בערך מה שרצית, לא?"

בסין אומרים – "צ'ה בו דו" (chà bu duō)  שזה בתרגום פשטני "בערך". אבל אל תטעו בו, הוא הרבה יותר מסתם "בערך". בסין "בערך" זה בסדר, "בערך" זה מקובל, לפעמים "בערך" זה הכי טוב שהיית יכול לקבל מלכתחילה. אם תסתובבו בשוק האלקטרוניקה בשנזן ותשאלו מוכר האם מוצר מסוים הוא מקורי, כמובן שתשובתו תהיה "צ'ה בו דו". יש פער בלתי נתפס בין הקלות של הסינים לקבל "בערך" לבין התסכול שזה יכול לעורר אצל ישראלים שמצפים ל"בדיוק".

ולמרות הכל החלטת להשאר איתה בבר, כי הערב כבר אבוד. אתה יודע שזה רק דוחה את הקץ, ושזה לא יפתור את הבעיה אבל אתה בוחר בפתרון הקל. "עוד וודקה בבקשה" אתה מסמן לברמן…

התמונה מתוך דפי העבודה באתר של דואר ישראל

עוד באותו נושא

7 תגובות

שלח תגובה

הוסף למטה את תגובתך, או טראקבק מאתרך. הרשם לתגובות לפוסט זה.

:

:


«
»