על מה ולמה? | כתבו לנו | הרצאות

יובל חופשי

מלחמה ושלום

23.11.10 | 3 תגובות | תגים: ,

זה לא סוד שיש מלחמה גדולה בין גוגל לפייסבוק על עתיד השליטה באינטרנט. שתיהן חברות ענק, מתוקצבות היטב ומערביות באופיין. קרב הענקים הזה מתנהל ברובו בחדרי חדרים, הודעות והדלפות זהירות, ושחרור מוצרים ופיצ'רים. סוללות אנשי אסטרטגיה, טכנולוגיה ושלל עורכי דין עסוקים באופן יומיומי במלחמה הזו ומנהלים טקטיקה זהירה, צעד אחר צעד. האינטרס העסקי והערך לבעלי המניות עומד לפני הכל, אך הסיבות הרשמיות להחלטות והכרזות משני הצדדים הן תמיד "טובת המשתמשים" . מלחמות התשה מהסוג הזה מתנהלות במשך שנים ארוכות. תקציר השבועות האחרונים:
1.      גוגל חוסמת יבוא אנשי קשר מג'ימייל לפייסבוק, בטענה שפייסבוק היא רשת סגורה.
2.      עריקת בכירים לפייסבוק. גוגל מעלה את השכר ב 10% לכל העובדים, וב 30% למנהלים בכירים.
3.      פייסבוק משיקים מרכז הודעות חדש. צוקרברג מדגיש שאין זה שירות דואר אלקטרוני המתחרה ב gmail.
4.      גוגל מודיעה כי המוצר החברתי המדובר שלהם, Google Me, לא יהיה מתחרה לפייסבוק.

במקביל לבלאגן הזה התחולל קרב ענקים באינטרנט הסיני. רובכם לא שמעתם עליו, אך עולם האינטרנט הסיני כמרקחה. השחקנים הם Tencent, מפתחת תוכנת המסרים המידיים QQ  ו 360 Qihoo  המפתחת אנטי וירוס פופולרי. כדי לסבר את האוזן, לראשונה 600 מליון משתמשים ולשניה 300 מליון משתמשים. סיפור המעשה בקצרה:
1.      360 משחררים מוצר אבטחה המזהה כי QQ אוספים מידע של המשתמשים בצורה לא חוקית.
2.      QQ מאשימים את 360 בשיווק לא חוקי דרך אתרי פורנו, ומהר מאוד מסלימים את המאבק – מאות מליוני המשתמשים מקבלים הודעה כי תוכנת ה QQ שלהם לא תעבוד יותר במחשבים בהם מותקן האנטי וירוס של 360. חד וחלק.
3.      גולשי האינטרנט הסינים ממורמרים, ומבול של זעם שוטף את האינטרנט הסיני.
4.      הממשל התערב, ופתר את הסכסוך. שני הצדדים מתקפלים והתוכנות עובדות בשלום אחת עם השניה. אין בתי משפט, אין תביעות נזיקין ובעיקר אין יותר רעש. הכל עובד. הסיפור נמשך בסך הכל חודשיים.

שבוע שעבר ביקרתי בשנזן ושוחחתי על הנושא עם חבר סיני. על אף המרמור העז על Tencent, והדרך בה הם מתייחסים למשתמשים שלהם, הוא וחבריו ממשיכים להשתמש בתוכנה כי היא כלי תקשורת הכרחי בסין. מצד שני, הוא אמר, זה די מקובל בסין שהתקנת תוכנה מסירה תוכנות מתחרות מהמחשב שלך בלי לבקש רשות.

יש בסיפור הזה משל המסמל הבדל מהותי בראיה העסקית בין המערב לסין. פגיעה בכמות אדירה של משתמשים היא מהלך לא נתפס בעולם המערבי, בו התפיסה הרווחת היא שהנכס העיקרי של חברת אינטרנט הוא המשתמשים שלה. בסין פגיעה בכבוד ואובדן האמון, גם אם נעשה בטעות, עלול להביא להורדת הכפפות ולהתנהלות אגרסיבית, גם אם מנוגדת לאינטרס העסקי המובהק.

גם האופן בו נפתר המשבר בסין הוא בלתי נתפס בראיה מערבית קפיטליסטית. קצת מזכיר בוררות אצל ברוך אסולין, לא?

עוד באותו נושא

3 תגובות

שלח תגובה

הוסף למטה את תגובתך, או טראקבק מאתרך. הרשם לתגובות לפוסט זה.

:

:


«
»