על מה ולמה? | כתבו לנו | הרצאות

רון טובי 碧龙

חתונה בכפר

27.03.11 | 2 תגובות | תגים: ,

הדרך לעסקים עם חברות סיניות עוברת דרך קשרים אישיים, אוכל טוב ואלכוהול. במהלך החודשים הראשונים בתפקידי כמנהל פרוייקטים בסין יצרתי קשרים חמים לא רק עם הנהלת המפעל איתו עבדנו, אלא גם עם המהנדסים במחלקות השונות. לשמחתי חלקם הפכו להיות חברים של ממש.

פרולוג: נקישה חלשה נשמעה על דלת המשרד. "יבוא", צעקתי בעודי שקוע בשיחת טלפון עם אחראי כוח האדם של החברה. אליס נכנסה לחדר, בידה מעטפה אדומה, שקית רשת מלאה בגרעינים ושוקולדים ועל פניה חיוך רחב. באותו היום המהנדסים סביבי נדמו לתרנגולות שעה שניקרו גרעיני חמניה, והנה ספקית הגרעינים נכנסה לחדרי. "אני מתחתנת, והייתי רוצה שתהיה האורח שלי בחתונה". לשמחתי הוזמנתי ע"י אליס לא רק לטקס החתונה עצמו אלא גם "לעזור" לה, שזה אומר להיות בגרעין הקשה של החברים הקרובים המלווים אותה לאורך כל היום. אם תהיתם איך מתנהלת חתונה סינית, הרי סיפור המעשה:

מערכה 1: הורי הכלה. ביום החתונה, צלצל אלי בובו, חבר טוב, בשעה 7:30 בבוקר, "אני פה למטה במונית אתה בא?" נסיעה של כ 40 דקות הביאה אותנו לביתה של אליס שם פגשנו בהוריה, קרוביה וחברים ספורים מהמפעל. מאחר והייתי הזר היחידי, זכיתי לאירוח כבוד. אביה של אליס האביס אותי באלכוהול לארוחת הבוקר, ואמה ואחותה האביסו אותי באוכל ודאגו שהכל יהיה בסדר. בחוץ להקה מנגנת, זמר בתלבושת סבנטיז שר והפגזות של זיקוקי דינור. אורחים נוספים זרמו לבית והביאו איתם עוד ועוד אוכל. לבסוף, ניתן האות וביחד עם כל החברים הקרובים הצטופפנו בחדרה של אליס, ונעלנו את הדלת. מבחוץ החתן שהגיע עם חבריו דפק בפראות על הדלת ודרש לראות את כלתו. אנחנו סירבנו בתוקף ודרשנו לראות כמה הכלה שווה עבורו. צ'ק נדחף מתחת לדלת, "לא מספיק צעקנו", צ'ק נוסף נדחף ועוד אחד. המשחק הזה נמשך  כמה רגעים, עד שאמה של אליס צעקה מבחוץ "יאללה לפתוח את הדלת". החתן, המאושר הסתער על הכלה.

מערכה 2: הורי החתן. לאחר ההתרגשות הראשונה וההכרות בין חברי החתן לכלה, חולקו חפציה האישיים של אליס בין החברים על מנת ולעזור לה לסחוב אותם לביתו של החתן. "אתה תיקח את השמיכה" אמרה לי אליס. מבחוץ שורה של מכוניות מקושטות חיכתה לאורחים. נכנסתי למכוניות אוחז שמיכה, ויצאנו לבית של הורי החתן. שוב להקת החתנות בראשותו של הזמר והמנחה בעל תסרוקת ולבוש שנות ה-70 קיבלה את פנינו. איך הם הספיקו להגיע לפנינו, להתארגן ולהמשיך בהופעה – רק לאל הפתרונים. עברנו בשער המתנפח עליו כתוב ברכות לחתן ולכלה. שוב אוכלים. הפעם הוצגתי למשפחת החתן וכמובן שעוד כוס של יין אורז נמזגה, עוד סיגריה הוצתה ועוד אחת ועוד אחת… .

מערכה 3: קבלת הפנים. 11:30- הגענו למסעדה. אין לי מושג איך אפשר עוד לאכול, אבל כל מה שיכול להקל על ספיגת האלכוהול מבורך. בכניסה, שני שולחנות אחד שייך לצד הכלה והשני לחתן. בובו הוביל אותי לשולחן המתאים, שלפתי את המעטפה. הם פתחו אותה, הסתכלו עלי, ספרו את השטרות פעם אחת ופעם שניה. "שם?" הם שאלו. אמרתי את שמי בסינית. שמי נכתב אחר כבוד ברשימה ארוכה של האורחים ולצידו הסכום שניתן. לאחר מכן, הובלתי לשולחן הכבוד, השולחן הכי קרוב לבמה. על השולחן כתוב בסינית – "חבר זר". מוזיקה סינית מחרישת אוזנים מקבלת את פנינו.

מערכה 4: הטקס. כוכב האירוע, הזמר הבלתי נלאה בעל תלבושת הסבנטיז הגיע משום מקום. הוא הכניס דיסק למערכת ומארש החתונה בישר את תחילת הטקס. לקול מחיאות הכפיים לוו החתן והכלה לבמה. שם ערך הזמר/אמרגן/DJ את טקס החתונה. מסתבר שהוא גם רשאי לחתן. איש אשכולות.

מערכה 5: הארוחה. עוד ועוד מגשים עמוסים באוכל הובלו לשולחנות. בקבוקים של יין אורז נפתחו והכוסות התמלאו. כוס ראשונה, ובעקבותיה שניה, שלישית ועוד. ואז הגיעו ההורים של אליס. כוס גדולה של ייו אורז נמזגה. עכשיו אין חוכמות צריך לשתות את כל הכוס בבת אחת. הראשונה עברה בשלום. הוריו של החתן הגיעו, עכשיו אנחנו כבר מכירים – לא נשתה משהו? בטח שנשתה. שוב בלעתי את המשקה עכשיו כבר זכיתי ליחס של כבוד. זר ששותה שני ספלי יין אורז ונשאר על הרגליים הופך ברגע לאגדה מקומית. הכוס השלישית נמזגה אליס ובעלה הטרי הגיעו…. עוד כוס. את ההמשך אני זוכר במעומעם. לשמחתי לא עשיתי בושות. את היום גמרתי זרוק על המיטה.

אפילוג: חזרתי לעצמי. חזרתי לעבודה. שוב גרעינים ומעטפות על השולחן. מסתבר שעונת החתנות הגיעה למפעל…

עוד באותו נושא

2 תגובות

שלח תגובה

הוסף למטה את תגובתך, או טראקבק מאתרך. הרשם לתגובות לפוסט זה.

:

:


«
»